הסיבוב השלישי של רבע גמר אליפות ישראל מחוז נתניה נערך "בצילו" של אירוע חשוב אחר שהתקיים במקביל במועדון השחמט העירוני. הכוונה היא כמובן למשחקי מבחני עלייה לליגה עלית לנוער, בהם נטלו חלק גם 2 משתתפי רבע הגמר, אריאל לוריא ומתן פולג. מסיבה זו, שהפכה למשמחת במיוחד לאחר ניצחון נערינו על קבוצת קריית אונו ועליה, לאחר 11 שנה, לליגת הנוער הבחירה בישראל, התקיימו במועדם רק 5 מתוך 7 מפגשי רבע גמר.
עם זאת גם במצבה חסרה היו קרבות הסיבוב הנ"ל מעניינים במיוחד.
על התואר הווירטואלי של הקרב המעניין ביותר של הסיבוב התחרו ביניהם הצמדים צרור-קופלוף וולקוב-בינגוייב. בכל פעם שאורן וניק נפגשים ביניהם על לוח השחמט מתפתח מותכן מעניין במיוחד שמתאפיין בקרב טקטי חריף ומעניין.
כבר בחירת הפתיחה של ניק, גמביט וולגה, שיגרה מסר ברור לגבי כוונתו של השחור לחפש משחק פתוח עם יוזמת נגד חזקה. עם זאת יש לציין גם את האלמנט הפרקטי שבבחירת הפתיחה, ניק ניסה להימנע מהפתעות אפשריות בגמביט בודפשט האהוב עליו כנגד ד4.
במעבר לשלב המתווך התפתח משחק מסובך, כאשר השחור כיפר על הפגמים האסטרטגיים במצבו בעזרת משחק טקטי מדויק. אורן לא עמד בלחץ, אפשר פריצה מסוכנת של צריח היריב לתוך מערך כליו וספג אובדן חומרי. בהמשך ניק בחר לנצל את יתרונו החומרי באותו סגנון טקטי-התקפי והדבר עלה בידיו בזכות תחבולה טקטית יפה בסיום. ניצחון זה עוזר לניק להתברג בצמרת התחרות ולאותת באופן שלא משתמע לשתי פנים על כוונתו להילחם על אחד משלושת כרטיסי העלייה לחצי הגמר.
המשחק בין הצמד וולקוב- בנגוייב לא היה אומנם קרב צמרת, אך גם הוא, כאמור, היה מרובה עניין. ראשית חשוב לציין כי 2 השחקנים נפגשו ביניהם שבוע לפני המשחק הנ"ל במסגרת משחקי הליגה, ואז הייתה ידו של בינגוייב על העליונה, שנית יורי איחר למשחק הנ"ל במחצית השעה ומעניין היה לראות כיצד ישפיע הדבר על המשחק. בפתיחה בחר הלבן במבנה קולה, עם רץ ג1 מחוץ למשולש החיילים, האהוב עליו. השחור לא שיחק נכון, סגר את המשחק באגף המלכה, בו היה צריך לחפש משחק נגד ואפשר בכך ליריבו לקבל התקפה חזקה באגף המלך. יורי הצליח לפרוץ את ההגנה הדלילה של השחור וזכה בצדק במשחק.
מיכאל חסידובסקי ניסה בכל כוחו להישאר בצמרת הטבלה, אך יצחק קווה לא היה מוכן בשום פנים ואופן לספוג הפסד שני רצוף בתחרות. בפתיחה האנגלית שמר הלבן, לאורך כל המשחק על יתרון מסוים, אך כאשר הגיעו הצדדים לסיום ארבעת הרצים, יצחק, הידוע ביכולתו לחבר אטיודים יפים, מצא את הדרך הנכונה (ולפי טענתו אחרי המשחק, גם היחידה) להצלת המשחק. תוצאת התיקו לא פגעה, לעניות דעתי, בסיכויי שני השחקנים החזקים הנ"ל להילחם על העלייה לחצי הגמר.
בתיקו "של רבי אמנים" נגמר המשחק בין דוד עפגין ליגאל בלמן. שני השחקנים בזבזו הרבה יותר זמן על ניתוח משותף מאשר על מלכת ביצוע תריסר המהלכים, שהביאו לתוצאה המיוחלת. טוב לפחות יחסי הידידות שלהם לא נפגעו כתוצאה מכך!
בקרב התחתית נלחמו איגור לוריא וגבי ויסבוך בטרה להשיג ניצחון בחורה בתחרות. המשימה לא עלתה להם יפה משנאלץ כותב שורות אלה לפסוק תיקו בסיום חיילים נוכח טענת הלבן לחזרה על עמדה 3 פעמים, שנמצאה מוצדקת. למען ההגינות יש לציין כי המצב הסופי מוגדר בשפת השחמטאים "תיקו מט" כך שגבי לא אמור להרגיש פספוס נוכח התוצאה האמורה.
בקרב השלמה שנערך מספר ימים לאחר הסיבוב המאורגן ניצח אריאל לוריא את מיכאל לגון. אריאל אומנם הופתע מנוסך ברד הנדיר בו בחר השחור בפתיחה הספרדית ואפשר לשחור להשוות את המשחק, עקב אי דיוק במסע השביעי, אך החלטה פזיזה של מיכאל לקדם חייל ו' חשפה שלא לצורך את המלך השחור ואפשרה ללבן להפעיל לחץ חזק באלכסון א2-ז8, לחץ שהביא להרווחת חייל. הלבן מימש את יתרונו בהתקפה ישירה על המלך השחור.
אבל עם כל הכבוד לתוצאות המשחקים מעלה, אף אחת מהן לא היתה מפתיעה במיוחד. ההפתעה האמיתית הגיעה ממשחק ההשלמה השני בין יוסף ליפס למתן פולג. בשחק זה היה יוסף "פייבוריט" ברור וניסה לנצח בכל מחיר. אפילו כאשר הפסיד חייל בפתיחה האנגלית בה בחר, ואפילו כאשר הגיעה לסיום צריחים שווה. יוסף חיפש רק ניצחון. מגיעות ברכות חמות לקשרון הצעיר, מתן פולג, אשר עמד בלחץ כבד של יריב המנוסה ממנו בהרבה, ואף הצליח לרמות עליו בסיום הצריחים הנ"ל. מתן ויתר על חייל וכאשר יריבו התפתע לאכול, התברר לפתע כי חייל אחר של מתן רץ להכתרה וניתן לעצרו רק במחיר של צריך. ניצחון גרנדיוזי למתן שמחלק מקום ראשון עם ניק קופלוף לאחר שליש תחרות!
מיכאל לוריא, שופט התחרות, 21.2.2010.